RESEARCH
מנזר רטיסבון בירושלים הוקם בשנים 1876–1884 ביוזמת אלפונס רטיסבון ותכנונו של האב דומה. המבנה מאורגן באופן סימטרי וצירי, בסגנון המזכיר את האדריכלות הבארוקית, ובחזיתותיו פרושות קשתות ועיטורים. לאורך השנים שימש המנזר כבית יתומים, בית ספר ובית מלאכה, ואכלס אוכלוסיות מגוונות בהתאם לתקופה.
המנזר ממוקם בלב שכונת רחביה, שהתפתחה החל משנות ה־20 כעיר גנים בריטית. במהלך השנים חלקים נרחבים מאדמות המנזר הוסבו לפרויקטים חדשים – בהם שיכון רחביה (1937), גן רחביה (1941) ולב רחביה (1996). ההסבות הללו לא התרחשו רק מסיבות תכנוניות, אלא גם כתגובה למצוקה כלכלית מתמשכת, ששיקפה את הירידה במעמדו ובכוחו של העולם הנוצרי בכלל. תהליך זה, שבו המוסד הדתי נאלץ לוותר על נכסיו, הפך את החצרות הפתוחות למרחב בנוי והדגיש את הפער בין האידיאל הדתי לצרכים כלכליים קונקרטיים.
בתוך המבנה עצמו ניכרת חלוקה ברורה: קומת הקרקע מיועדת לתפילה וללימוד, קומת המרתף כוללת חללי פנאי ואוכל, והקומות העליונות משמשות למגורים פשוטים וצנועים. המסדרונות הפכו עם השנים לאזורי מפגש לא פורמליים, ובכך גיבשו מערכת חיים סביב ארבעה ערכים מרכזיים: תפילה, לימוד, משחק וחיבור.
PROPOSAL
ההתערבות האדריכלית נובעת מתוך הבנה כי המציאות של ימינו מציבה אתגר חדש לנצרות: ירידה מתמשכת במספר הנזירים והמתפללים לצד צורך בהתמודדות כלכלית. לפיכך, הוצע מבנה חדש בחצר הצפון־מערבית, בסמוך לגבול המגרש, המאפשר להרחיב את השימושים מעבר למרחב הנזירי בלבד.
הבניין החדש נועד לשמר את הקשר עם המנזר ההיסטורי אך גם לייצר מקור הכנסה בר־קיימא, באמצעות פתיחתו לאוכלוסיות נוספות. מדובר בקומפלקס מגורים גמיש, בנוי סביב חצר פנימית המדמה קלויסטר, הנשען על קונסטרוקציית פלדה מודולרית. טיפוסי המגורים נעים בין חדר יחיד עבור נזיר ועד יחידות משפחתיות קטנות או זוגיות, המאפשרות לארח קהלים מגוונים – סטודנטים, חוקרים, מטיילים או קהילות זמניות.
קומת הקרקע מבוססת על קירות מודולריים הניתנים לפתיחה ולסגירה, ומציעה מגוון תצורות: כיתות לימוד, חללי פנאי, אירועים או מפגשים קהילתיים. החצרות, המטבח המנזרי והגג המוצל משלימים את המערכת ומחזקים את הזיקה בין הנזירים לאורחים.
באופן זה, המבנה החדש אינו רק הרחבה פיזית אלא גם הרחבה רעיונית: תרגום של מסורת נזירית צנועה למציאות משתנה, שבה מוסדות דתיים מחפשים דרכים חדשות לשמור על רלוונטיות ולבנות תשתית כלכלית עצמאית. המרחב המוצע שומר על רוח המנזר, אך מאפשר לו להפוך לשחקן פעיל במרקם העירוני והחברתי של ירושלים.
