רבי קומות – חופים, חדרה
בקצה הדרום מערבי של העיר חדרה, נבנתה בתחילת שנות ה2000 שכונת חופים – שכונת מגדלים הנמצאת,
במרחק של כ800 מטרים של שטחים פתוחים, בקו ראשון לים. השכונה גובלת מצפון בשכונת שיכוני רכבת ומדרום
בשכונת וילות. השכונה פרוסה בצורת כוכב, כאשר המגדלים מפוזרים על שטח של כ570 דונם ומתאגדים סביב
רחבה מרוצפת שבליבה מזרקה, אותה זיהינו כמוקד אייקוני בשכונה. בשכונה ממוקם בית ספר אותו זיהינו כמונומ־
נט שמהווה מוקד משיכה למשפחות ומשרת את ילדי השכונה וילדי השכונות השכנות.
הסמיכות של שכונת המגדלים לשכנותיה הדגישה את ההבדלים בין טיפולוגיות הבניה; מערכת הקווים בשכונת
השיכונים עובדת בצורת עץ בחלקה הצפוני ובצורת גריד רחב בחלקה הדרומי, מה שמקשה על גישה נוחה למבנים.
שכונת הוילות מאופיינת בפריסת גריד מצומם יותר שמייצר גישה ישירה לכל מבנה. בשכונת חופים מערכת הקווים
עובדת בצורת רשת המאגדת בין המגדלים לרחבת הליבה באמצעות מספר כבישים משניים שמובילים לאזורי חניה
ושבילי הולכי רגל בודדים.
בין שכונת חופים לשכונת השיכונים ישנה רחבת אפר גדולה אותה זיהינו כריק בתוך המרקם האורבני. הריק נמצא
בין השיכונים לכביש הראשי וזולג פנימה בין השיכונים. את הרחבה בשכונת חופים זיהינו כחור בלב השכונה, שגובל
במגדלים ובכביש הראשי שאופף את השכונה. על אף המרחב המוגדר, הוא לא מממש את הפוטנציאל שלו.
הגישה האורבניסטית בה נקטנו בהתערבות היא גישה חברתית. מתוך הבנה שהסמיכות בין השכונות מייצרת
סמיכות בין שכבות אוכלוסייה שונות, ניסנו לתעל את המחדלים והיתרונות בשכונה לטובת מענה עירוני שיווני לכל
שכבות האוכלוסייה.
ההחלטה הראשונית הייתה לממש את הפוטנציאל של הרחבה בשכונת חופים והפיכתה לפארק בו תושבי העיר יוכלו
להתהלך בין עצים, להפגש ביניהם על ספסלים תחת ציליות או להתעמל בשבילים בטוחים.
ההגדרה של הפארק נעשתה באמצעות תחימתו במערכת שבילי הליכה, ותעדוף של גישה רגלית לרחבה מאשר
גישה רכבית כפי שיש היום. מערכת השבילים יוצרת טיילת שמחברת את שכונת השיכונים ואת שכונת הוילות ללב
שביניהן – הרחבה בשכונת חופים. השבילים משותתים על מערכות התנועה הקיימות, ורוחבם משתנה בהתאם
לדרך שאליה הם מתלווים.
בקצה המערבי של מערכת השבילים, לאחר שהם מפלחים את הפארק, הם מובילים את התושבים אל עבר השטח
הפתוח ובכך מעצימים את הקשר הנופי בין השכונות לחוף הים
